כאבים בקיום יחסי מין

כאבים בקיום יחסי מין הינם תסמין שכיח, המדווח על ידי 20-40% מן הנשים בקבוצות גיל שונות. כאבים ביחסי מין עשויים להיות זמניים וחולפים במקרה של דלקות נרתיק, אולם בקרב נשים רבות מדובר במצב ממושך. נשים שמגיעות אלי למרפאה חולקת איתי את נסיונן העגום. מסתבר שנשים רבות כלל אינן פונות לרופא/ה בשל בעיה זו בגלל בושה ומבוכה, תחושה שממילא לא ניתן לעשות דבר בעניין, וחלקן אף בטוחות שזה המצב הרגיל "אצל כולן". חלקן פנו לרופא/ה, והתוצאות לא תמיד היו טובות יותר. רבות מהן שמעו משפטים מקוממים כגון: אין לך שום דבר, הכל בראש, תרפי קצת ויהיה בסדר, תשתי כוס יין, את צרה מדי, הכל יעבור אחרי הלידה, אין לזה טיפול וצריך ללמוד לחיות עם זה....

אז זהו, שזה לא אמור להיות כך.

  • יחסי מין אינם אמורים לכאוב- לדעתי, בשום שלב.

    יש נשים המציינות כאבים בפעמים הראשונות, אולם לדעתי כאב הוא תמיד איתות למצב בלתי תקין. אישה שמקיימת יחסי מין מתוך רצון ובתנאים מייטבים אינה אמורה לחוש כאב.

  • לנשים בגילאים שונים ובשלבים שונים - בעיות שונות.

    הבעיות איתן מתמודדת אישה צעירה שהחלה לקיים יחסי מין שונות מאישה מנופאוזלית (אישה אצלה פסקו המחזורים) ומאישה אחרי לידה. בכל המקרים הללו, חשוב לאבחן את הבעיה ולטפל בכל מרכיביה

  • שימוש בחומרי סיכוך מומלץ גם לנשים ללא כאבים או קושי ביחסי מין.

    אבל חומרי סיכוך לא נועדו לרפא כאבים, והם אינם תחליף לאבחון מדוייק וטיפול מתאים.

  • כאבים ביחסי מין עשויים להופיע בחדירה לנרתיק, בעת חיכוך או בעת חדירה עמוקה.

    כל אחד מן המצבים הללו מבטא בעיות אחרות, אשר לעיתים יכולות להופיע יחד.

הסיבות השכיחות לכאבים ביחסי מין הינן:

במקרים של דלקות בפות ובנרתיק הרקמות העוריות רגישות, ולכן נפצעות ונסדקות בקלות בעת חיכוך. במקרים הללו נשים ידווחו על כאבים בחדירה, התגברות של הכאבים בעת חיכוך ממושך ו/או כאב לאחר שפיכת זרע. במרבית המקרים, אך לא תמיד, יהיו גם תלונות יומיומיות האופייניות לדלקת, כגון גרד, צריבה, כאבים, אודם ונפיחות. הכאב במקרים הללו נגרם עקב שחרור חומרי דלקת, נטיה לקרעים וסדקים, לחץ וגירוי של קצוות תאי עצב.
לאסטרוגן תפקיד חשוב בשמירת תקינות עור הפות ורירית הנרתיק. במצבים של חוסר באסטרוגן, הרירית דקה פי 5 ממצבה התקין. נשים רבות יחוו תחושת אי נוחות ואף כאבים בחדירה, היות והדקקות זו חושפת את הרקמה לשינויים רבים, בהם תחושת כאב מוגברת עקב מגע עם העצבים המוליכים תחושת כאב. בנוסף, תורמים לכאב ירידה במידת הסיכוך, ירידה בגמישות הרקמה, נטיה לקרעים ושינויים במבנה הנרתיק במקרים של חוסר אסטרוגן ממושך (הנרתיק מתקצר ומוצר).

דוגמאות: חוסר אסטרוגן עקב הפסקת הוסת (מנופאוזה), עקב הנקה ועקב שימוש בתרופות שונות (בטיפולי פוריות, מעכבי ארומטאז).
קרום הבתולין (בלעז הימן Hymen) הינה רקמת עור הנמצאת בפתח הנרתיק ומקיפה אותו כטבעת. נשים נולדות עם רקמה זו, והיא מכסה חלק מסויים של פתח הנרתיק. באופן רגיל, רקמה זו דקה ונקרעת בקלות בעת חדירה לנרתיק ביחסי מין או אפילו בהחדרת טמפון או הוצאתו. בחלק מן הנשים רקמה זו אינה ניתנת לקריעה בלחץ רגיל היות והרקמה עבה יותר או שהיא חוסמת חלק נרחב יותר מן הפתח. לעיתים קרובות הביטוי הינו קושי בחדירה לנרתיק, כאבים בחדירה ואף אי יכולת לשאת כלל חדירה לנרתיק. במקרים אלה מומלץ לבצע חיתוך של קרום הבתולין (הימנוטומי) או כריתה מלאה של הקרום (הימנקטומי).
בניתוח הימנקטומי מבוצעת הסרה של קרום הבתולין, לרוב עם החלק התחתון של מבוא העריה (וסטיבול). תוספת זו הכרחית כאשר המנתח מתרשם בחדר ניתוח כי גם לאחר הסרת קרום הבתולין מיפתח הנרתיק עדיין אינו גמיש מספיק ואינו ניתן לפישוק מיטבי.
במצבים הללו שכיח קושי בהחדרת טמפון, תחושה של "מחסום" בכניסה לנרתיק ואי יכולת לקיים חדירה מלאה.

דוגמאות: קרום בתולין עבה, מחיצה בקרום הבתולין, מחיצה בנרתיק, צלקות לאחר ניתוחים או לידות יכולות לגרום לכאב בשל הצרות של הפתח או רגישות של רקמת הצלקת.
היות והנרתיק סמוך לכיס השתן, לרחם ולמעיים, הפרעות באיברים אלה יתבטאו בין השאר ככאבים בעת חדירה לנרתיק. במצבים הללו הכאבים הינם "עמוקים" כלומר מופקים בעת חדירה לעומק הנרתיק ומגע בו זמני או לחץ על האיברים הנ"ל. לעיתים נובעים כאבים אלה מהדבקויות באגן (תוצאה של דלקת אגן או ניתוחי אגן קודמים).

דוגמאות: אנדומטריוזיס, דלקות בכיס השתן (בעיקר תסמונת שלפוחית כואבת), הדבקויות באגן,מחלת מעי דלקתית.