דלקת עור ממגע

מאת פרופ׳ אחינעם לב שגיא

במקרים של גרד או צריבה בפות, אנחנו רגילים לחשוב על דלקת פטריתית. בילדות לפני תחילת הוסת, האבחנה של פיטריה בפות ובנרתיק נדירה, ואם הילדה מתלוננת על גרד או צריבה, שכיח יותר שהיא סובלת מ"דלקת עור ממגע". 

מהי דלקת העריה?

זוהי דלקת (גירוי) בעור העדין של איברי המין החיצוניים. 

דלקת זו גורמת לגירוי, צריבה, גרד ולעיתים היא גם מלווה בהפרשות בעלות ריח חזק. 

במידה ומדובר בתלונה חדשה, ניתן להבדק אצל רופא\ת ילדים או רופא\ת משפחה ולשלול דלקת זיהומית (על ידי תרבית מההפרשה הנרתיקית), דלקת בשתן ותולעי מעיים (שגורמות בעיקר גרד לילי מציק). במידה ומדובר בתלונות ממושכות או חוזרות, כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא\ה המתמחה בסוג זה של בעיות. במידה ונשלל זיהום, והילדה מתלוננת על גרד או צריבה בנוכחות אודם עורי, יתכן ומדובר בדלקת עור ממגע.

ממה נגרמת דלקת העריה?

לרוב מדובר בגירוי כללי בלתי ספציפי ולאו דווקא ע"י מזהם מסוים.

לעיתים, הגורם הוא חיידקים המגיעים מאזור פי הטבעת, מזיהום בעור או מדרכי הנשימה. 

בעיות עור כלליות כגון אקזמה, אסטמה של העור ופסוריאזיס יכולות לגרום לגירוי של האזור בדמות דלקת. 

מה היא "דלקת עור ממגע"?

עור הפות הינו עדין בהשוואה לעור באיזורים אחרים של הגוף ורגיש יותר לגירויים. עור הפות חשוף לגירויים כימיים ופיזיים שונים: סבונים, חומרי בישום (המצויים בסבון, אבקת כביסה, מרכך כביסה וכו'), זיעה, שתן וחיכוך מתמיד עם ביגוד וכן חיכוך בעת הליכה. גירויים אלה גורמים לדלקת בעור הן בשל חשיפה חוזרת ונשנית לגירוי הגורם נזק ישיר לעור, והיווצרות דלקת הדומה לכוויה, או על ידי תגובה אלרגית.

דלקת הנוצרת כתוצאה מגירוי כזה נקראת "דלקת עור ממגע" (באנגלית, contact dermatitis),

והיא מתבטאת כגרד, תחושת צריבה ואי נוחות בפות המלווה אודם של העור, בצקת, ולעיתים שינויים נוספים הנגרמים עקב גרוד ושפשוף ממושכים של האזור.

מה עלול לגרום לדלקת עור ממגע?

לילדות אין שיער ערווה, העור באיבר המין עדין ודק והמרחק מאזור פי הטבעת קטן. לכן, אזור איברי המין אצלן אינו מוגן מפני מזהמים וחומרים מגרים ופגיע במיוחד.

בנוסף, הפעילויות המקובלות על ילדות עלולות לגרום לגירוי באזור איברי המין, למשל: משחק בחול, בגן משחקים, רכיבה על אופניים וכו'. לכל אלה מתווספים הרגלים לקויים, כגון: התאפקות ממושכת ואז "דליפת" שתן, ניגוב לא נכון או אי ניגוב לאחר עשיית צרכים, שהות ממושכת באמבטיות קצף, שימוש בסבון מרוכז, שימוש בחומרים מבושמים, לבישת תחתונים מבד סינתטי, לבישת בגדים צמודים או רטובים (בגד גוף, טייץ, בגד ים), שימוש במגבונים לחים וחשיפה לנייר טואלט מבושם או צבעוני.

הטיפול בדלקת עור ממגע כולל:
  1. הפסקת החשיפה לגירויים מעוררי אלרגיה או גירוי:  מכיוון שעור בתכם עדין ופגיע, חשוב לשמור על ניקיון האזור, אבל ללא הגזמה.
  • למדו את ילדתכם להשתין כשרגליה מופרדות זו מזו- בדרך זו ניתן למנוע מגע שתן עם העור, שעשוי להחמיר את גירוי העור ולגרום להתפתחות דלקת עור ממגע.
  • למדו את ילדתכם לשטוף ידיים לאחר העברת פעולת מעיים או השתנה.
  • לרחצה של הפות, רצוי להמנע ככל האפשר מסבונים נוזלים ומבושמים. אלה מכילים חומרים שעלולים לגרום אלרגיה או גירוי של העור. אם חייבים להשתמש בסבון, רצוי להשתמש בסבון היפואלרגי ללא בושם.
  • יש להמנע מאמבטיות קצף.
  • יש להמנע משימוש במגבונים לחים, בעיקר אלה המכילים אלכוהול וחומרי בישום.
  • יש להמנע מניר טואלט מבושם או צבעוני.
  • לכביסת פרטי הלבוש הבאים במגע עם עור הפות יש להשתמש באבקות ללא אנזימים (ביו), כגון אבקות כביסה אקולוגיות (אשר ניתן לרכוש בחנויות טבע)  וכן להמנע משימוש במרכך כביסה ודפים ריחניים למייבש הכביסה.
  • מומלץ ללבוש תחתונים מ- 100% כותנה. 
  • בילדה עם חיתולים, יש להקפיד על החלפה תכופה, כדי למנוע חשיפה ממושכת לשתן או צואה הגורמים לגירוי של העור.
  • במצבים של גרוי העור, מומלץ על אמבטיה של מים פושרים (10-15 דקות לפחות) לפחות פעם ביום, ללא קצף או סבון. ניתן להוסיף למים אחד מהחומרים הבאים: שמן בלנאום, שמן אמול, קמח תפוחי אדמה (קורנפלור), 4-5 כפות סודה לשתיה או קמומיל. כל אלה מקלים על הגרד. לאחר הרחצה מומלץ לייבש את האזור בעדינות ע"י טפיחות קלות במגבת, ללא שפשוף. ניתן למרוח שכבה של קרם תינוקות המכיל zinc oxide או וזלין. ניתן לחזור על המריחה מספר פעמים ביום. המשחה מבודדת את העור מחומרים מגרים כגון שתן וצואה.
  • יש לוודא שבתכם יודעת להתנקות נכון לאחר שהות בשירותים, כלומר ניגוב הישבן מכוון הפות לכוון פי הטבעת. כדאי לרענן את ההרגלים מידי פעם, בעיקר אם היא שוהה במעון או אצל מטפלת. 
  • רצוי להחליף בגדים רטובים או צמודים (בגד ים, בגדי ספורט או מחול) מייד כשניתן. 
  • רצוי להימנע מגירוד באזור אברי המין. גירוד יכול להביא להתפתחות גירוי מוגבר ולזיהום. 
  • אפשרו לבתכם להסתובב בבית ללא חיתול או תחתונים כל מנת לאוורר את אזור אברי המין ככל שניתן.
  • מומלץ לישון ללא תחתונים, ועדיף שהילדה תישן עם כתונת או פיז'מה רחבה. 
  • אין להשתמש בתרופות מקומיות כגון: משחות אנטיביוטיות, שטיפות אינטימיות וכו' – אלא בהוראת רופא! 
  • על בתכם ללמוד כיצד לטפל באזור איברי המין, כחלק מתהליך הרחצה של כל הגוף. במידה ונדרשת מריחת משחה או קרם, כדאי לשתפה בתהליך המריחה תוך הקפדה על שטיפת הידיים במים וסבון לפני ואחרי המריחה. בדרך זו בתכם תלמד לשמור על עצמה ולקחת אחריות על גופה.  
  1. טיפול במשחת סטרואידים- סטרואידים הינם תרופות נוגדות דלקת. הטיפול עוזר להפחתת אודם, כאב, גרד, נפיחות ואי נוחות. הטיפול ניתן במשחה, מתוך כוונה שישפיע מקומית, לא יספג לשאר רקמות הגוף ולא יגרום לתופעות לוואי. במידה והומלץ על שימוש במשחה סטרואידית, יש להקפיד על מריחתה בכמות מינמלית, רק על האזור הדלקתי, ולמשך הזמן הקצר ביותר הנחוץ לריפוי הדלקת. שימוש נכון במשחות אלה אינו כרוך בתופעות לוואי ואין חשש משימוש כזה תחת השגחת רופא. כמה נקודות חשובות:
  • התרופה עובדת באופן מיטבי כשהיא נמרחת על עור לח לאחר הרטבה של כחמש דקות במים נקיים. יבשו את העור בטפיחות קלות ועדינות, ומרחו את המשחה בשכבה דקה ביותר.
  • משחת הסטרואידים נספגת בעור תוך כחצי שעה. לפיכך, אין צורך למרוח שכבה נוספת כאשר הילדה הולכת לשירותים ומנגבת את המשחה.
  • משחת סטרואידים עלולה לגרום לעור בריא להיות דק. לפיכך יש למרוח כמות קטנה של המשחה על האזור החולה בלבד ולהמנע ממריחת המשחה על פני עור בריא. לאחר המריחה יש להקפיד על רחצת ידיים במים ובסבון כדי למנוע מגע עם שאר הגוף. 
  • תופעת הלוואי השכיחה ביותר בפות היא הידקקות (מלשון דק) של העור. הדבר קורה לעיתים נדירות בעור הפות אך קורה בקלות ליד פי הטבעת והירכיים. בנוסף, עלולים להופיע אודם או תחושת צריבה. 

במידה ולא חל שיפור בתלונות הילדה ובמראה העור תוך מספר ימים, יש לחזור לבדיקת רופא!




חזרה לדפי המידע