ליכן סקלרוזוס Lichen sclerosus בילדות

מאת פרופ׳ אחינעם לב שגיא

ליכן סקלרוזוס היא מחלת עור כרונית המערבת את עור הפות ואת העור שסביב פי הטבעת. ליכן סקלרוזוס יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה בעיקר בגילאי 40-50. כ-10% מהמקרים מופיעים בילדות לפני גיל הופעת הוסת והיא עשויה להופיע גם בנערות בגיל ההתבגרות. ליכן סקלרוזוס יכולה להופיע גם בגברים אך לעיתים רחוקות הרבה יותר, ולעיתים עשויה להיות מעורבות של העור באזורים אחרים של הגוף.

בילדות, הופעה של ליכן סקלרוזוס יכולה להתחיל בגילאי שנתיים-שלוש. העור המעורב הופך להיות דק ולבן, הוא עשוי להראות מבריק וחלק, או לחילופין דק ומקומט, ולעיתים קרובות מופיעים שטפי דם. העור הדק עלול להקרע בקלות. במידה והילדה מרבה לגרד את העור המעורב נוצר עיבוי של העור ואף דימום.

מה הגורם לליכן סקלרוזוס?

הגורמים להופעת ליכן סקלרוזוס אינם ידועים. ליכן סקלרוזוס נחשבת מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון פועלת כנגד תאים או רקמות של הגוף. לחלק מן הילדות עם ליכן סקלרוזוס ישנן קרובות משפחה (אם, אחיות) עם ליכן סקלרוזוס, כך שלעיתים מדובר במחלה עם מרכיב תורשתי. לחלק מן הנשים עם ליכן סקלרוזוס יש מחלות אוטואימוניות אחרות, כגון ויטיליגו או מחלה של בלוטת התריס.

ליכן סקלרוזוס אינה מחלה מדבקת. היא אינה מועברת במגע ואינה תלויה בהרגלי תזונה או הרגלי הגיינה.

מהם הביטויים של ליכן סקלרוזוס?

• גרד הינו הביטוי השכיח ביותר. הגרד יכול להיות חזק, להפריע במהלך היום ואף להעיר משינה.
• חלק מן הילדות מתלוננות על תחושת צריבה או שריפה. 
• לעיתים קרובות מופיעים בעור סדקים וכיבים קטנים כתוצאה משפשוף וגרד, ואלה עלולים להיות צורבים מאוד.
• כאשר העור שסביב פי הטבעת מעורב, עלולים להופיע סדקים ("פיסורות") הגורמים לכאבים עזים בעת העברת פעולת מעיים. כתוצאה מכך, ילדות רבות מפתחות עצירות משנית, וזוהי תופעה שכיחה מאוד בילדות עם ליכן סקלרוזוס.
• העור עלול לשנות את צבעו ומראהו: הוא הופך לבן וחוור. השינוי בצבע עשוי להופיע בכל עור הפות ופי הטבעת (לעיתים בצורת "8" או "חור מנעול" סביב הפות וסביב פי הטבעת), או להופיע בצורת כתמים נפרדים בגדלים שונים, ולערב רק חלק מן העור. לעיתים קרובות ניתן לראות שטפי דם קטנים- אלה נראים ככתמים אדומים או סגולים, המופיעים עקב דימום מכלי דם זעירים בעור.
• בשלבים מתקדמים של ליכן סקלרוזוס נוצרת הצטלקות, ויתכנו שינויים במבנה הפות. השינויים כוללים העלמות של השפתיים הקטנות, היצרות השפתיים באזור המכסה את הדגדגן והידבקות העשויה לכסות את הדגדגן. מניסיוננו בנשים בוגרות, אנו מתרשמים כי לשינויים הללו אין משמעות תפקודית.
• ישנן נשים או ילדות ללא כל תסמינים המציגות עם הצטלקות. 
• ליכן סקלרוזוס אינה מערבת את הנרתיק.

כיצד מאבחנים ליכן סקלרוזוס?

רופאים ורופאות מנוסים יכולים לאבחן ליכן סקלרוזוס על סמך הסתכלות על עור הפות וזיהוי הסימנים האופיינים. ניתן לאשר את האבחנה על ידי ביופסיה (לקיחת דגימה זעירה מן העור), אך זו לרוב אינה נחוצה ואינה מומלצת בילדות ומתבגרות, אלא במצבים לא ברורים.

מה הטיפול בליכן סקלרוזוס?

היות וליכן סקלרוזוס הינה למעשה מחלת עור דלקתית, הטיפול ניתן בצורת משחה נוגדת דלקת (משחה המכילה סטרואידים). הטיפול מביא לשיפור עצום בתלונות הגרד ומונע את המשך הצטלקות הרקמה. עם זאת, לא ניתן לרפא את המחלה לחלוטין ולהביא להעלמותה. זו הסיבה שהטיפול הינו ממושך וכרוני, ויש להיות במעקב רפואי מסודר על מנת לוודא את התגובה לטיפול, לזהות תופעות לוואי לתרופות, להעלות או להוריד את מינון הטיפול וכו'. גם עם טיפול טוב, בחלק מן המקרים העור אינו חוזר למראהו התקין. הטיפול אינו מסוגל להחזיר את המבנה לקדמותו במידה וקיימת הצטלקות.

הטיפול ניתן במשחה של סטרואידים בעלי פעילות ביולוגית חזקה. במקרה שמדובר בנגעים מוקדמים התגובה בד"כ שלמה, בעוד נגעים ישנים עמידים יחסית לטיפול. הטיפול במשחות סטרואידים בעור הפות נחשב בטוח גם כשהוא ניתן לתקופות ממושכות.

את הטיפול מתחילים על ידי מריחת כמות בגודל "גרגר אפונה" של משחה, פעמיים ביום, למשך חודשיים –שלושה, ובהמשך יורדים במינון בהדרגה, עד למינון של 1-3 בשבוע, על פי הצורך.  אין להפסיק את הטיפול, אלא אם הומלץ על ידי הרופא\ה המטפל\ת, היות וליכן סקלרוזוס נוטה לחזור.

בנוסף, יתכן כי יהיה צורך לטפל בזיהום פטרייתי, בגרד מטריד ובגרד לילי.

מטופלות רבות מציינות כי שימון העור על ידי תכשירים כמו וזלין או שמן שקדים עוזר להקלת התסמינים.

מה צפוי בטווח הארוך?

תסמיני המחלה לעיתים משתפרים במהלך גיל ההתבגרות אולם היות ומדובר במחלת עור כרונית, חשוב להקפיד על מעקב גם אם אין תסמינים. חלק מן הילדות אינן סובלות מתסמינים, או שהתסמינים נעלמים לאחר תקופה קצרה של טיפול. חשוב לזכור כי גם ילדות ללא כל תסמינים עשויות לפתח הצטלקות של עור הפות, העלולה לגרום חוסר נוחות. במעקב שגרתי (ההמלצה היא לבוא לבדיקה שגרתית כל 6-12 חודשים) ניתן לזהות מחלה פעילה ולטפל בה על מנת שלא תופענה הצטלקויות. 

לליכן סקלרוזוס אין כל השפעה על פוריותה העתידית של הילדה או על יכולתה העתידית ללדת ילדים.

---

---

חזרה לדפי המידע

---