איחוי השפתיים הקטנות בילדות

מאת פרופ׳ אחינעם לב שגיא

איחוי (הדבקות) של השפתיים הקטנות בילדות הינה בעיה שכיחה למדי בילדות לפני גיל ההתבגרות המינית, בעיקר בגילאי שנה-שש שנים. שכיחות התופעה נאמדת בכ- 0.6-3%, ויתכן כי מקרים רבים אף אינם מאובחנים היות ואינם גורמים לתלונות. הבעיה חולפת עם הגיל ואינה גורמת לבעיות כלשהן בעתיד.

מה הסיבה לאיחוי של השפתיים הקטנות?

הסיבה להדבקות של השפתיים הקטנות אינה ידועה. מניחים כי הגורם הינו רמות נמוכות של הורמון האסטרוגן (הורמון הנוצר בגוף האשה לאחר הופעת הוסת, אולם לא קיים בילדות באופן טבעי), ויש המשערים כי מדובר ברמות נמוכות של אסטרוגן בצירוף לגירוי מקומי של הרקמה (כגון תפרחת חיתולים או חשיפה לשתן וצואה). גירוי כזה גורם להווצרותה של דלקת קלה בשפתיים, ובזמן הריפוי מן הדלקת רקמת הריפוי הנוצרת "מדביקה" את השפתיים זו לזו.

כיצד מאבחנים איחוי של השפתיים הקטנות?

האבחנה נעשית בהסתכלות על ידי רופא מנוסה המכיר את המראה התקין ואת מראה השפתיים המאוחות. לעיתים יש צורך להחדיר מטוש דק לנרתיק על מנת לודא כי הנרתיק עצמו פתוח (הפעולה אינה כואבת).

האם איחוי השפתיים גורם לתסמינים?

במרבית המקרים, איחוי השפתיים אינו גורם לתסמינים כלשהם. כאשר יש תסמינים, הם עלולים להיות דליפת שתן (בשל הצטברות שתן מאחורי השפתיים המחוברות), דלקות חוזרות בדרכי השתן או דלקת של הפות והנרתיק.

כיצד ניתן לטפל באיחוי של השפתיים?

במרבית המקרים (כ-80%), עם עלית רמות האסטרוגנים לקראת ההתבגרות המינית, הבעיה חולפת מעצמה, ולכן ישנם רופאים הנוטים לא לטפל באיחוי השפתיים אם אין לילדה תסמינים. 

במידה ויש תסמינים, או שההדבקות נראית משמעותית, ניתן לטפל.

הטיפול נעשה על ידי מריחת קרם המכיל אסטרוגן על אזור ההדבקות, פעם-פעמיים ביום, למשך מספר שבועות. הספיגה לדם של האסטרוגן במשחה הינה מינמלית ולכן אינה מלווה בתופעות לוואי. הטיפול יעיל בכ-90%, ויש להמשיך ולמרוח משחה שומנית כדי למנוע השנות של ההדבקות, ולהקפיד על כללי הגיינה נכונה. השנות של ההדבקות מתרחשת ב-15-40% מן הילדות, בהן ניתן לחזור ולטפל באסטרוגן תחת השגחת הרופא המטפל. 

במקרים נדירים של הדבקות קשה שאינה מגיבה לטיפול התרופתי, יש לבצע את הפתיחה באופן מכני- ניתוחי, תחת הרדמה.

דף הוראות לטיפול באיחוי השפתיים הקטנות
  1. השתמש\י בקרם האסטרוגן פעמיים ביום למשך שבועיים, ובהמשך פעם ביום למשך זמן שיקבע על ידי הרופא המטפל (בדרך כלל לשבועיים נוספים).
  2. לצורך המריחה, יש לפסק את השפתיים הגדולות בעדינות באמצעות אצבעות יד אחת, ולמרוח את המשחה  מלמעלה למטה על אזור החיבור. מרח\י באצבעותיך בלבד. בזמן המריחה יש להפעיל לחץ קל על מנת לפתוח את ההדבקות, אך לא באופן שיכאיב לילדה. לחץ זה חשוב לא פחות ממריחת הקרם עצמו!
  3. לאחר פתיחת ההדבקות, יש להמשיך ולמרוח קרם אסטרוגן פעם ביומיים למשך שבוע נוסף, ובשאר הימים למרוח קרם שומני שימנע הדבקות חוזרת. לאחר הפסקת השימוש באסטרוגן, יש להמשיך ולמרוח את הקרם השומני. ניתן להשתמש בוזלין או במשחת אקווזום.
  4. יש להפסיק את השימוש בתרופה אם מתפתחים בעור גירוי ואדמומיות.
  5. כדי למנוע השנות של ההדבקות, יש להקפיד על כללי ההגיינה הבאים:
  1. ניגוב הישבן מכוון הפות לכוון פי הטבעת.
  2. למדו את ילדתכם להשתין כשרגליה מופרדות זו מזו- בדרך זו ניתן למנוע מגע שתן עם העור, שעשוי להחמיר את גירוי העור ולגרום להתפתחות דלקת עור ממגע.
  3. למדו את ילדתכם לשטוף ידיים לאחר העברת פעולת מעיים או השתנה.
  4. לרחצה של הפות, רצוי להמנע ככל האפשר מסבונים נוזלים ומבושמים. אלה מכילים חומרים שעלולים לגרום אלרגיה או גירוי של העור. אם חייבים להשתמש בסבון, רצוי להשתמש בסבון מוצק (DOVE לעור רגיש, קליניק היפואלרגני). יש להמנע מאמבטיות קצף.
  5. יש להמנע משימוש במגבונים לחים, בעיקר אלה המכילים אלכוהול וחומרי בישום.
  6. חשוב להשתמש בתחתוני כותנה 100%.
  7. יש להמנע מניר טואלט מבושם או צבעוני.
  8. לכביסת פרטי הלבוש הבאים במגע עם עור הפות יש להתמש באבקות ללא ביו, כגון תינוקלין, סנו סנסטיב מקסימה או אקובר,וכן להמנע משימוש במרכך כביסה ודפים ריחניים למייבש הכביסה.
  9. לאחר רחצה בבריכה, יש להחליף לבגדים יבשים על מנת למנוע חיכוך של העור.
  10. בילדה עם חיתולים, יש להקפיד על החלפה תכופה, כדי למנוע חשיפה ממושכת לשתן או צואה הגורמים לגירוי של העור.


חזרה לדפי המידע