ליכן פלאנוס

מאת ד"ר אחינעם לב שגיא
ליכן פלאנוס (Lichen planus) הינה מחלת עור המערבת את העור והריריות, המתבטאת לרוב ברירית הפה ובעור הגוף, ולעיתים גם בעור הפות וברירית הנרתיק. הפריחה הקלאסית כוללת נגעים מגרדים, סגולים ובולטים המצויים בדרך כלל על גבי פרקי כפות הידיים, הקרסוליים והשוקיים. המחלה עשויה לערב את הפות והנרתיק בכ-60% מן הנשים ולגרום נגעים דומים ברירית הפה והלשון. מחלה בנרתיק הינה נדירה יחסית, ומתבטאת בנגעים כיביים אדומים או לבנים בשפתיים הקטנות ובנרתיק. לעיתים קרובות ישנה הפרשה צהובה.
מה התסמינים האופיינים לליכן פלאנוס?
הכיבים ברירית גורמים לתחושת צריבה, כאבים בקיום יחסי מין, כאבים בזמן השתנה, הפרשה צהובה מרובה ואף הכתמה דמית במגע. נגעים בפה גורמים לכאבים במגע, למשל בזמן אכילה. במקרים חמורים עלולה להגרם הצטלקות של הפות, היצרות של הנרתיק ואף סגירה מוחלטת שלו. במקרה של מעורבות של הפות, השינויים כוללים הקטנה ואף העלמות של השפתיים הקטנות, היצרות השפתיים באזור המכסה את הדגדגן, הידבקות העשויה לכסות את הדגדגן והיצרות של פתח הנרתיק.
מה הסיבה לליכן פלאנוס?
הסיבה המדוייקת להתפתחות ליכן פלאנוס אינה ברורה. מניחים כי מדובר במחלה אוטואימונית (אוטו=עצמי, אימוני=חיסוני), מחלה בה מערכת החיסון פועלת כנגד רקמות הגוף, במקרה זה, העור והרקמות הריריות. הגורם המשרה התפתחות של ליכן פלאנוס יכול להיות זיהום או חומר כימי, ולעיתים התגובה משנית לתרופה שהאשה נוטלת (כגון תרופות לשיכוך כאבים או תרופה משתנת). המחלה אינה מדבקת, היא אינה קשורה לשנויים הורמונליים או להזדקנות.
כיצד מאבחנים ליכן פלאנוס?
האבחון נעשה על סמך התסמינים שפורטו לעיל, והאבחנה מאושרת על ידי ביצוע ביופסיה.
כיצד מטפלים בליכן פלאנוס?
ישנו טיפול לליכן פלאנוס הניתן במשחה מקומית ובקרם המוחדר לנרתיק, המכילים סטרואידים. הטיפול מביא לשיפור ומונע את המשך הצטלקות הרקמה. עם זאת, לא ניתן לרפא את המחלה לחלוטין ולהביא להעלמותה. זו הסיבה שהטיפול הינו ממושך וכרוני, ויש להיות במעקב רפואי מסודר על מנת לוודא את התגובה לטיפול, לזהות תופעות לוואי לתרופות, להעלות או להוריד את מינון הטיפול וכו'. גם עם טיפול טוב, בחלק מן המקרים העור אינו חוזר למראהו התקין. לעיתים יש צורך בניתוח לפתיחת הדבקויות.
מה כולל הטיפול?
הטיפול ניתן במשחה של סטרואידים בעלי פעילות ביולוגית חזקה. את הטיפול מתחילים על ידי מריחת המשחה פעמיים ביום למשך חודשיים –שלושה, ובהמשך יורדים במינון בהדרגה, עד למינון של 1-3 בשבוע, על פי הצורך. הטיפול נועד להפסיק את פעילות מערכת החיסון הגורמת למחלה, ולרפא כיבים קיימים. במקרה של מקרים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים , נהוג להשתמש בתרופות אחרות המדכאות את מערכת החיסון. גם הטיפול הזה ניתן כטיפול מקומי. לעיתים נדירות, יש לתת טיפול באופן סיסטמי, על ידי כדורים או בזריקה. במידה ויש מעורבות של הנרתיק, מומלץ להשתמש במרחיבי נרתיק על מנת למנוע הדבקות של דפנות הנרתיק זו לזו.